תל אביב של מטה

סדרת ציורי "תל אביב של מטה"- ציורים בצבעי שמן על בד, התחילה מתוך שיטוטי בשנים האחרונות בשכונות תל אביב הוותיקות- נווה צדק, פלורנטין, אחוזת בית ועוד. כירושלמי לשעבר,  נשביתי ביופיים הצנוע של המבנים המתפוררים ומתקלפים, בציורי הגרפיטי, פרטי הבניין והעיטורים ובפשטות שיש בהם אל מול גורדי השחקים הנוצצים ומסנוורים, המאיימים מלמעלה לכבוש את האופק.

​

בציורי אני מנסה לגעת במתח העדין הזה בין הישן למתחדש,  היציב למתפורר, הנוצץ והצנוע, עושר ועוני, מסורת וקידמה, ראוותנות ופשטות ובין הגבוה לנמוך. זהו מבט אל המורכבות הזאת לא ממקום השולל את החדש, אלא מכזה שמכבד את מקומם של הישן והחדש זה לצד זה ולא האחד על חשבון השני.  

​

דווקא המבנים הישנים והמתקלפים, הנתפסים לעתים כאפרוריים ועגמומיים מופיעים בציורים בצבעוניות עשירה, מעטורת בגרפיטי עליז או ביקורתי, חלודה, טחב וירוקת חיננית. מבנים שחלקינו חולפים על פניהם מבלי להפנות מבט, מקבלים את מרכז הבמה, וזוכים לעדנה ותשומת לב מחודשת לה הם ראויים, לא רק מצד יזמים תאווי השקעה ומינוף, אלא גם מצד הציבור, האמנים ועוברי האורח.

​

אל מול ההמולה במבואות המגדלים, נוצר שקט מיוחד בין ההולכים ברחובות הצרים ובסמטאות. בין כל שיחות החולין, האקטואליה והאהבה, טועמי הגלידה ויושבי בית הקפה, דווקא כאן נוצרת שלווה שקטה.

העיר התוססת הזאת, ששאפה גבוה מרגע הקמתה בין הפרדסים והחולות, לאחרונה אט-אט נזכרת, ומנסה לשוב ולשמר את הקסם הזה החבוי בה, דווקא למטה.. ומכאן שם הסדרה, שציורים נוספים ממנה יעלו בהמשך, שהוא פרפרזה על הכתוב לגבי ירושלים במסכת תענית- "אמר הקב"ה: לא אבוא ב'תל אביב' של מעלה, עד שאבוא

ל'תל אביב' של מטה".